פסק-דין בתיק עת"מ 14516-08-11

1.         עתירה לביטול חיובי ארנונה ולביטול הליכי גביה שננקטו כנגד העותרת בגין חובות ארנונה. העתירה מכוונת כנגד הליכי גביה שנוקטת העירייה בגין חובות ארנונה שהוטלו על העותרת בשל החזקת 3 דירות שונות מאז 9/5/04 ועד 18/8/11. טענת העותרת עוסקת בתקופות ההחזקה בחישוב חוב הארנונה, בתשלומים ששולמו על ידה ובזכאותה לקבלת הנחות.

רקע

2.         העותרת הינה גרושה החיה בגפה. במשך השנים נצברו לחובת העותרת חובות לנושים שונים וביום 9/5/04 ניתן כנגדה צו כינוס על פי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980.

            עניינה של העתירה הינה אך ורק בחובות שנצברו לחובת העותרת לאחר מתן צו הכינוס, שכן החובות לתקופות שקדמו למתן צו הכינוס נתבעו בתביעת חוב שהוגשה לכונס. נציין כבר כאן כי ביום 15/2/12 ניתן לעותרת צו הפטר בתיק פשיטת הרגל (תיק פש"ר 598/03).

3.         העתירה עוסקת בחובות ארנונה בגין 3 נכסים שהחזיקה העותרת בתקופות השונות; דירה ברחוב הראשונים 34/1, חיפה; דירה ברחוב עמק הזיתים 7/7, חיפה; ודירה ברחוב שפרעם 8/16, חיפה.

            טענות העותרת בחלקן הינן כלליות וחלקן טענות המתייחסות לכל דירה בנפרד. נפתח בדיון בטענות הכלליות.

הזכאות להנחה

4.         הטענה הכללית העיקרית שמעלה העותרת הינה כי היא זכאית להנחת נזקק. לגרסתה היא הגישה בשנת 2004 בקשה להנחת נזקק. המשיבה עיכבה מתן תשובה. רק בשנת 2011 ניתנה למבקשת הנחת נזקק כאמור בהחלטה מיום 12/7/11 (נספח "ב" לעתירה). בהחלטה זו נקבע כי העותרת זכאית להנחת נזקק בשיעור 40%.

            העותרת טוענת כי משמעות החלטה זו הינה מתן הנחה בכל התקופה, החל משנת 2004 בה הגישה את בקשתה להנחה.

5.         מנגד טוענת המשיבה כי הבקשה משנת 2004 לא הגיעה לדיון מאחר והמבקשת לא המציאה פרטים ומסמכים כפי שנדרשה. על כן הבקשה נדחתה למעשה. ההחלטה מחודש 7/11 ניתנה בבקשה אחרת שהגישה המבקשת בשנת 2011 ביחס להחזקתה בדירה ברחוב שפרעם 8/16 בלבד. עוד מציינת המשיבה כי ביום 20/09/11 בוטלה ההחלטה להעניק לעותרת הנחת נזקק (נספח טו' לסיכומי התשובה).

6.         דין הטענה לקבלת ההנחה לכל שנות המס להידחות.

מכוחו של סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (להלן "חוק ההסדרים") הותקנו תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993. התקנות הן שמסדירות את ההנחות והפטורים מארנונה שרשות מקומית רשאית להעניק. התקנות קובעות שורה של עילות להענקת הנחות, קובעות הסדרים להגשת בקשות, הסדרים לגבי זכאות ממספר מקורות וכו'.

תקנה 2 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 קובעת כדלקמן:

"מועצה רשאית לקבוע הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת כספים על מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו אחד התנאים כמפורט להלן, בשיעורים שפורטו להלן:...".

           מהוראה זו אנו למדים כי על המבקש הנחה להצביע בכל שנה כי הינו זכאי לאותה הנחה. לעיתים הזכאות מתבססת על מצב קבוע, כמו נכות רפואית, שאז ניתן לקבוע הנחה גם לשנים נוספות ללא צורך בהגשת בקשות מחודשות, אולם לעיתים העילה להענקת הנחה עשויה להשתנות משנה לשנה ועל כן תידרש בדיקה בכל שנה מחדש.

           כך או כך התקנות אינן מאפשרות לרשות להעניק הנחה רטרואקטיבית, דהיינו אינן מאפשרות להעניק הנחה לגבי שנות מס שהסתיימו. יתירה מזו, מתן ההנחה עשוי להיות מותנה בתנאים שונים ובמיוחד התנאי הקבוע בתקנה 20 לתקנות, לפיו אם לא תשולם יתרת הארנונה עד תום שנת המס, תבוטל ההנחה.

7.         טענת העותרת כי הגישה בקשה בשנת 2004 ועל כן היא זכאית להנחה בכל שנות המס אינה מתיישבת עם האמור. גם אם הוגשה בקשה בשנת 2004 הרי שאין בכך כדי להעניק לעותרת הנחה בשנים שלאחר מכן.

            העותרת לא הגישה בקשות הנחה, ולא הוכיחה את זכאותה להנחה, בכל השנים שמשנת 2011-2004. זאת ועוד, הטענה כי ההחלטה משנת 2011 מהווה תשובה לבקשה משנת 2004 מתעלמת מכך שבשנת 2011 הוגשה בקשה חדשה. ההחלטה מ-7/11 מתייחסת לנכס ספציפי, היא הדירה ברחוב שפרעם וברי שאינה מתייחסת לזכאות להנחה בעת שהעותרת החזיקה בנכס אחר.

            לבסוף נזכיר כי הבקשה משנת 2004 לא התקבלה. המשיבה שלחה לעותרת הודעה כי בקשתה תידון רק אם תמציא מסמכים ופרטים כמפורט במכתב מיום 18/4/04 (נספח ד' לסיכומי המשיבה). העותרת לא המציאה את המסמכים ועל כן בקשתה לא נדונה כלל. משמע, למעשה גם הבקשה משנת 2004 נדחתה ועל כן אין בסיס לטענות העותרת לזכאות להנחה משנת 2004.